פסק-דין בתיק ב"ל 29918-08-10

1.         בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 06/06/2010, אשר קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור 5%.

2.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת, הגיעו הצדדים להסכמה חלקית, לפיה עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, שתפעל כדלקמן:

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שהוועדה תדון בשנית בנוגע לניכוי מצב קודם בגין עמוד שדרה מותני; ככל שהוועדה תמצא כי יש לנכות מצב קודם, הוועדה תפעל על פי ההלכה בנוגע לניכוי מצב קודם, לפיה:

'אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו הסעיף'.

הוועדה תתייחס לאמור בחוות הדעת של ד"ר וולן מיום 15/06/2009 בכל הנוגע להתייחסותו למצב הקודם.

                        הוועדה תתייחס לטענותיה של המערערת בנוגע להפעלת תקנה 15.

הוועדה תזמן את המערערת ובאת כוחה ותאפשר להן לטעון את טענותיהן בנושאים הנ"ל".

3.         הצדדים נותרו חלוקים בנוגע לטענת המערערת, כי על הוועדה היה להתייעץ עם המומחה בתחום עמוד שדרה. בנושא זה הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הועבר היום אל הח"מ למתן פסק דין.

4.         עיקר טענות ב"כ המערערת

ב"כ המערערת בסיכומיה, טענה כי נפל פגם משפטי, עת הוועדה לא התייעצה עם מומחה ספציפי בתחום עמוד השדרה. טענה זו של המערערת נסמכת על מספר אדנים:

א.         לטענת ב"כ המערערת, קיימת הכרה מבחינה רגולטיבית במומחיות ספיציפית בתחום עמוד השדרה. בעניין זה מפנה ב"כ המערערת לתקנה 2 לתקנות הרופאים ולסעיף 15 לתוספת לתקנות. כמו כן, ציינה ב"כ המערערת כי קיימות מחלקות שלמות בבתי החולים, שעוסקות בתחום הצר של עמוד השדרה וניתוחי עמוד השדרה, ולפיכך לא ניתן לטעון כי לא קיימת מומחיות לעמוד שדרה מבחינה רגולטיבית. 

ב.         ב"כ המערערת מפנה לפסיקה תומכת בנושא החזרה למומחה בתחום עמוד שדרה, כפי שנקבע  בעניינו של גדי דנינו נ' המוסד (ב"ל 20822-02-10), וכן מפנה לפסקי דין נוספים שניתנו בבתי דין אזוריים.

ג.          לטענת ב"כ המערערת, יש לפעול בהתאם לתכלית החוק. הדגש במושג המומחיות נסוב על התרומה הממשית של המומחה לבירור הסוגיה העומדת על הפרק. בעניין זה מפנה ב"כ המערערת לפסיקה מהדין הכללי, ומוסיפה כי שעה שמדובר בחוק שעניינו בטחון סוציאלי, על אחת כמה וכמה יש לנקוט בגישה פרגמטית, כפי שמוצאת ביטוי בדין הכללי אליו הפנתה.

4.         עיקר טענות ב"כ המשיב

א.         לא קיימת מומחיות בתחום עמוד השדרה. הפניית המערערת לעובדה כי קיימות מחלקות במשרד הבריאות, וכן קיימות מחלקות בבתי החולים לניתוחי עמוד שדרה, אינה מצביעה כי קיימת מומחיות בנושא עמוד שדרה. מאחר ואין מומחיות שנקראת עמוד שדרה, אין לדרוש שישב בהרכב הוועדה מומחה שכזה.

ב.         בנוגע לפסק הדין שניתן בפרשת גדי דנינו נ' המוסד, ציינה ב"כ המשיב, כי בעקבות  פסק הדין התכנסה ועדה שבהרכבה ישב ד"ר רמי דוד, שכידוע אינו מומחה לעמוד שדרה.

ג.          אין צורך שבהרכב הוועדה ישתתף אורטופד עם תת מומחיות, ודי בהתמחות כללית באורטופדיה.

דיון והכרעה

5.         לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, מקבל אני את טענת המשיב, כי לא קיימת מומחיות בתחום עמוד השדרה, ואפרט.